פרויקט ארכיאולוגי בעיר לוד העתיקה עבר מזהיר עתיד מצליח

"תחת אדמת לוד נחשפת ההיסטוריה במיטבה"

 

הרחק מעין התקשורת והציבור, פועל המכון הישראלי לארכיאולוגיה בשנים האחרונות לחשיפת 'לוד העתיקה' בפארק השלום בעיר, בו מרוכזים האתרים המשקפים הן את עברה של לוד והן את ההווה בה * בחודשים הקרובים ייחנך מתחם החפירות הייחודי ויהפוך למוקד ארכיאולוגי תיירותי  "ערש התרבויות המרכיבות את חברתנו  מצוי תחת רגלינו ובקרוב ייצא לאור"

 

 

 

בימים אלה מנהל המכון הישראלי לארכיאולוגיה בראשות הארכיאולוג ד"ר אלון שביט פרויקט ייחודי בעיר לוד לחשיפת מתחם קדום המצוי במתחם 'פארק השלום'. הפרויקט מיישם גישה חדשה המשלבת פעילות קהילתית חווייתית בשיתוף עם האוכלוסיה היהודית והערבית לחפירות ארכיאולוגיות, לימוד העבר ושימור המורשת לדורות הבאים. ייחודו של המתחם בכך שנמצאים בו בתי תפילה של שלושת הדתות: כנסיית "סנט ג'ורג'" הבנויה על יסודות כנסיה ביזנטית וצלבנית, מסגד "אל עומרי" מהתקופה הממלוכית ובית הכנסת "שער השמיים", כולם פעילים באופן סדיר גם כיום. האפיפיור בנדיקטוס ה-16 עשוי לבקר במקום בעת ביקורו הצפוי בישראל.

אלון שביט : הפרויקט הקהילתי בלוד העתיקה נועד לפתח בלוד אתר תיירות ברמה בין-לאומית. זהו פרויקט יחיד במינו בארץ אשר תוכנן ומנוהל על בסיס עקרונות הארכיאולוגיה הקהילתית. שילוב הקהילה בפרויקט על כל רבדיו נועד להגביר את ההזדהות והאחריות של הקהילה לעתידה ולאיכות חייה


בלב הפארק ניצב מבנה החאן העתיק של לוד, מהתקופה העות'מאנית, המכונה "חאן חילו". כיום פועלים לחשיפתו צעירים רבים הלומדים בבתי הספר השונים בלוד ובהם יהודים וערבים מוסלמים ונוצרים. עוד עוסקים בחשיפת המתחם תיירים המגיעים לישראל במסגרת התוכנית "מסע" מסעות לימוד והעשרה.

במסגרת הפרויקט יוקם מוזיאון באתר הפסיפס המפורסם של לוד והפסיפס יוצג לציבור הרחב, ישומרו בית הבד, (לוד כמקור לשמן זית), המסבנה (מפעל סבונים עתיק) החאן  ושאר המבנים הקדומים בפארק השלום. המתחם כולו יוגדר באופן ברור, יוצבו בו שלטים, תותקן תאורה איכותית ויוקדש מאמץ רב ולאחזקתו כאתר תיירות מן השורה הראשונה. במקביל, יושקעו משאבים בטיפוח השכונות הסובבות את המתחם התיירותי ובצירי התנועה המוליכים אליו. יוכשרו חניונים וישומרו מכלולי בתים עתיקים אשר בהם ניתן יהיה לפתוח מסעדות וחנויות לצרכי התיירים.

"השותפות הקהילתית בפרויקט מתבטאת גם בקביעת מטרותיו, דרכי הפעולה שבו ובבחירה כיצד לעצב את האתרים. כך תיושם הלכה למעשה מצוות החיים בצוותא בשלום ובכבוד הדדי בלוד. פארק-השלום יהווה סמל לכך", מסביר אלון  שביט, מנהל הפרויקט ומנכ"ל המכון הישראלי לארכיאולוגיה.

 

ההערכות הן כי רצפת הפסיפס הייתה חלק מווילה של אדם אמיד בתקופה הרומית. 
הפסיפס הייחודי מוצג במוזיאונים מובילים בעולם ובקרוב ישוב לישראל. הפסיפס בן 1,700 שנה, מהמפוארים ומהגדולים שנראו בישראל, נחשף בעיר לוד ב-1996 וכוסה על מנת להגן עליו. ב-2009, משנמצא תקציב לחשיפתו, ערכה רשות העתיקות חפירה ארכיאולוגית מחודשת והוציאה אותו מן השטח על מנת לשמרו. הפסיפס, המהווה פנינה ארכיאולוגית של ממש השתמר באופן יוצא דופן. גודלו כ- 180 מ"ר, והוא מורכב משטיחים צבעוניים שמתוארים בהם בפירוט יונקים ציפורים, דגים, מיני צמחים וכלי השיט והמסחר הימי שהיו בשימוש באותה תקופה.  בימים אלה נמצאת בשלבי תכנון מתקדמים התוכנית לבניית מרכז פסיפס לוד.


 

 

 

לפרטים נוספים: דורית שמואלי תקשורת ויחסי ציבור 077-5545601/2/3