יחסי ציבור – כל מה שרציתם לשאול ולא העזתם חלק א':

 

יחסי ציבור- מה זה?

יחסי ציבור הינה פעילות שמטרתה להביא את הגוף יוזם הפעולה לתודעת הציבור, לבנות תדמית, לשדרג תדמית, למתג העסק בתקשורת, לגייס כספים, להפעיל לחץ על מקבלי החלטות, להביא לשינוי ואף מהפכה ביחס הקהל אליו. חשיבות יחסי הציבור הולכת וגוברת בשנים האחרונות עד כדי כך שכמעט כל עסק משתמש בהם על מנת להיכנס לתודעת הציבור, ולהצליח. דוגמאות למשתמשים: חברה חדשה שרוצה להודיע על התחלת פעילותה ולהיכנס לתודעה הקהל, חברה הקיימת מספר שנים וחלה ירידה בצמיחתה, חברה גדולה ומבוססת שרוצה להמשיך והישאר בתודעת הציבור ולשפר את הקשר עם הצרכן הסופי , שימור תדמית העסק בסטטוס חיובי.


המלחמה על הבית
ההמון הזועם עוזב את המטפורה ויוצא לקרב האמיתי - הקרב על הבית - עתידו של המעמד הבינוני
 
הקרב על הבית החל בקרב על המוצר הכי קטן אך סמלי - גבינת הקוטג'. הגבינה שמסמלת לישראלי הממוצע את הבית, את הטעמים והמראות אליהם הוא מרגיש שייך. מאבק הקוטג' מרגש ומיוחד ככל שהיה, כבר הספיק להיטמע ולהישכח בין עשרות המאבקים החדשים, והמחירים של מוצרי החלב השונים עלו חזרה בהתאם.

כעת, ההמון הזועם עוזב את המטפורה ויוצא לקרב האמיתי - הקרב על הבית - עתידו של המעמד הבינוני. מדובר במעמד שמתגייס לצה"ל, עובד קשה, משלם מסים ונושא על גבו את נטל שאר המעמדות בישראל. 

היו אלו שכבר בתחילת הדרך צקצקו בשפתיים - האם המאבק יצליח? מה בעצם רוצים המפגינים להשיג בעזרתו? בקרוב ייגמר הקיץ וכל המשועממים של תל אביב יפסיקו עם פסטיבל הבומבמלה הזה! אך המפקפקים הם בסך-הכל אלו שעדיין לא מבינים את פשר המאבק, או פוחדים להסתכל במראה ולהבין שהם חלק מהמעמד הבינוני. המהפכה הזו בניגוד למהפכות האחרות שאנו עדים להם מסביב לעולם הקדימה מעט את זמנה בישראל וזה ראוי לציון כיון שהמצב הכלכלי של המדינה מעולה, עדיין לא הגיע השפל הקשה ביותר של מעמד הביניים, אך בהחלט מדובר בשחיקה מתמדת שהולכת וגדלה.

כולם דנים בהשלכות הנוגעות לשחרור אסירים עם דם על הידיים, הגיע הזמן לדון בהשלכות הנוגעות לאי שחרורו של החייל החטוף גלעד שליט?

השבוע  החל עיתון "ידיעות אחרונות" בפרויקט הצינוק. בפרויקט זה נכנס כל שעה ידוען אחר כאות הזדהות לשבי של החייל החטוף גלעד שליט. כפטריות אחר הגשם צצו המבקרים והציניקנים שפסקו חד משמעית כי הפרויקט הוא גימיק נטו, חסר רגישות ומנסה לקדם כל אינטרס אחר מלבד את שחרורו של גלעד.  

הפייסבוק התמלא בקולות מחאה, אחד מהם מכיוון מפתיע- שלמה ארצי. הזמר המצליח כתב פתק, שאחר כך פורסם גם בעיתון הארץ, בו הוא מסביר מדוע סירב בנימוס להיכנס לצינוק. השאלה המתבקשת היא- האם גם שלמה ארצי חפץ רק בנושא "חם" שיעלה אותו לכותרות היום? בין אם כן ובין אם לא הנושא הפך לשיחת היום, השתתפותו של הזמר המפורסם בשיח, העלתה את המודעות לזמר ולקמפיין גם יחד. תדמיתו של ארצי נקייה בד"כ  ובסטטוס שפרסם על קמפיין הצינוק "מדוע לא השתתפתי" ביד אחת ביקר את הקמפיין  וביד השנייה העביר מסר חד  לביבי  לשחרר את גלעד כי פשוט נמאס מהגימיקים. כיאה לשיריו של ארצי. בכך שביקר את הקמפיין וחולל סערה במדיה החברתית (ואח"כ במודפסת), מבחינה תקשורתית- דומה הדבר להשתתפות בפרויקט ולישיבה בצינוק. עבורי , ברגע זה ישב ארצי עם יתר הסלב בצינוק "אחר",הרי גם הוא סלב.

עופרה שטראוס, איפה טעית?
"שטראוס בודקת את עלויות הייצור אל מול המחיר לצרכן ואל מול רשתות השיווק". למה לומר "אולי טעינו?". אנו נמצאים בעיצומו של משבר אמון בין הצרכנים ליצרניות החלב, לרשתות השיווק והממשלה. כלל ראשון בניהול משברים בתקשורת: לצאת אל הציבור עם מסר ברור ותקיף. (לא כדאי להיות הססנית בניהול משברים. בחרת לצאת ראשונה לתקשורת - צאי ראשונה, עם מסר אחד ברור: "שטראוס בודקת את עלויות הייצור אל מול המחיר לצרכן ואל מול רשתות השיווק". למה לומר "אולי טעינו?". עופרה שטראוס בחרה לשבור את השתיקה אחרי שבוע, בצורה שפגעה בתדמיתה. למה שקורה היום עם מחירי מוצרי החלב, יש אח ורע בכל מוצר אחר מעבר לקוטג', בראשו עלייה בכל מוצרי הצריכה, בדלק, בנדל"ן,בלימודים ,אפשר לומר שרק מחירי הספרים עברו מהפך במחירם, לציבור.
מאמר דעה: תוכן שיווקי זה "הרוצח השקט" - צריך לעגן את התופעה בעזרת 2 מילים
הפאנל על הרווח העתידי של תעשיית החדשות בכנס אילת לעיתונות 2010, לא נשא כותרת צעקנית ובומבסטית כבשנים קודמות בנושא ה"תוכן שיווקי", מכיוון שתוכן שיווקי בתוכניות הרדיו והטלביזיה הפך לדבר שבשגרה. למי שדואג, הגענו כבר עכשיו, ב 2010, לפרק המבשר על תחילת הסוף של העיתונות.
היום, בעידן של הצפת תכנים, חלקם חינמיים, אינטרנט בכלל ובלוגים בפרט, לא מספיק להיות כתב בעל כישרון יוצא דופן, אתה צריך להיות גם איש עסקים- למכור מקום בתוכנית רדיו או פינה בתכנית הטלוויזיה לכל המרבה במחיר, במסווה של תוכן עיתונאי.

התופעה של תוכן שיווקי בעיתונות בעיקר בתוכניות רדיו וטלביזיה בנושאי צרכנות, לייף סטייל הולכת ומתרחבת. אם בתקופה "הפרה היסטורית" כתבים ניזונו מסוכנויות ידיעות, חומרים שאספו בשטח , תחקירים ומקורות שונים, ובתקופה ה"מודרנית" כתבים ניזונו בנוסף מדוברים ומאנשי יחסי ציבור, היום, נדמה שחזרנו לימי טרום העיתונות, לתקופת שיעבוד שבה איש התקשורת נאלץ גם לדברר תוכן ממומן ולעיתים אם חפצה נפשו בתוכנית משלו למצוא בעצמו מימון לעבודתו ובכך להשתעבד לתוכן שיווקי.

טובים השניים

ליחסי הציבור יש תפקיד חשוב בקידום היין במסעדות וביצירת שיתופי פעולה ארוכי טווח בין מסעדות ויקבים

 

מאת: דורית שמואלי

 

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בצריכת היינות במסעדות ובברים. יין נתפש כמוצר אנין ומיוחד המותאם לסגנון האכילה במסעדה. כניסת גורמים "מקצועיים" למסעדות, כדוגמת סומלייה, הפכה את תחום מסעדות היוקרה לאטרקטיבי עבור היקבים בארץ בשל ההבנה כי במסעדות הללו גלום פוטנציאל כלכלי – דרכן מגיעים היקבים ללקוחות פוטנציאליים רבים, כגון: מובילי דעת קהל הפוקדים את המסעדה, בעלי הון, סלבריטאים וכמובן - קהל אנין, המחפש את הטעם המיוחד החדש.

במקביל, ההתפתחות המואצת בתעשיית היין הישראלית – הניכרת בהתעצמות היקבים הגדולים והבינוניים, צמיחת יקבי בוטיק רבים, הגדלת מגוון היינות וזני ענבים חדשים ש"עשו עלייה" ונקלטו ביקבי הארץ – דורשת היערכות מיוחדת של יחסי הציבור מול מסעדות הגורמה.

התפתחות תרבות היין במסעדות מציבה בפני עולם יחסי הציבור אתגרים חדשים מחד והזדמנויות חדשות עבור המסעדנים מאידך. אין ספק ששיתופי פעולה בתחום יחסי הציבור והתייחסות לאוכל וליין כאל מטבע בעל שני צדדים עשויים לתרום רבות למכירת היין במסעדות. תפקיד היח"צ הוא ליצור את ה-win-win situation שבו המסעדה תשפיע על מכירת היינות ועל מידת חשיפתם ובמקביל מכירת היינות תתרום לשביעות רצון הלקוחות במסעדה.

"כלב השמירה של הדמוקרטיה"- גויס לצה"ל

כוח ההשפעה העצום של אמצעי התקשורת על ציבור ההמונים נתפס פעמים רבות ככוח הניתן לגיוס לשם קידום מטרות ציבוריות ולשם איחוד אנשים תחת לאומיות, בשם פטריוטיזם ולמען ה'רוח הלאומית' והמוראל הלאומי בימי חירום ומשבר. אולם, מעולם לא הוגדר מינון הגיוס ולאילו מטרות בדיוק גיוס זה מיועד. במילים אחרות: מתי , אם בכלל, אחד מתפקידיה הלגיטימיים של התקשורת הוא לשתף פעולה עם מטרה ציבורית מסוימת? עלינו לתהות על נכונותה של התקשורת להתנהל באופן מגויס עבור מטרות כמו מלחמה, בחירות, וכיוצ"ב- כמטרות מוצדקות או שאינן מוצדקות, ועל אופייה של התגייסות זו. האם כל מטרה היא כזו ששווה להתגייס עבורה כאיש אחד, או שישנן מטרות שאינן מצדיקות התגייסות מאסיבית? ואולי ישנן מטרות אשר אכן מצריכות התגייסות מאסיבית, אך לא מקבלות תמיכה אלא התייחסות תקשורתית רפה בלבד, במקרה הטוב?

יחסי ציבור בזמן מיתון מאת : דורית שמואלי

כיצד לנהל מערך יחסי ציבור ודוברות בתקופות סטגנציה במשק?

 

כאשר בתי עסק שרויים במאבק לשמירת הראש מעל המים, יחסי ציבור נכונים יכולים להיות קרקע מוצקה להיאחז בה.

 

בימים אלה, כאשר המשק הישראלי מצוי במשבר, שמירה על מערך יחסי ציבור ודברור הארגון היא חשובה מתמיד ויכולה להציל מהידרדרותו של העסק. בימי מיתון, בהם אין תקציבים מיותרים לקמפיינים פרסומיים גדולים, הדוברות משמשת כפתרון זול יותר ואפקטיבי לשם מינוף תדמיתו התקשורתית של העסק, שמירה על לקוחות קיימים וגיוס לקוחות ומתעניינים חדשים, על ידי חשיפה תקשורתית נכונה.